בעוד הרבה נכתב בצורה לא מחמיאה על השתיקה הממושכת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) המצומצם במגיפה הנוכחית, ועל המצוקה הקיומית הנוכחית שהיא מתמודדת איתה עקב קיצוצים במימון ובתמיכה, אי אפשר להתעלם מהתרומות הבולטות שלו לבריאות העולמית.

מאז הקמתו, עומדת לזכותו הגדולה של ארגון הבריאות העולמי בהצלחות המאבק נגד אבעבועות שחורות, הפחתת שחפת וחצבת באמצעות תוכניות חיסונים המוניות, וההכחדה הקרובה של פוליו.

ארגון הבריאות העולמי עומד היום בפני משבר אמינות. ובעוד שאפשר להאשים הרבה בעצלות הבירוקרטית המורכבת שלה, האיש האחד שבמרכזו – ד"ר. טדרוס אדהנום, המנכ"ל של ארגון הבריאות העולמי – מגלם לכאורה את השחיקה בחוסר משוא פנים וביושרה המצופה מגוף כה גבוה.

בעוד העולם רועש מהמפלגתיות והשתיקה המכוונת של ארגון הבריאות העולמי, חשוב לפצל את המנהיג והארגון פעם אחת – עד כמה שזה נשמע דדאלי. כשמתעמקים במסעו של טדרוס ל-WHO, אתה מופתע מהאופן שבו למנהיג האתיופי המתון יש כמה שלדים פתגמים בארון. פוליטיקאי קריירה עם עבר שנקבע בקפידה, שמעולם לא נתן למוסר להפריע לכדאיות פוליטית, או אדם בעל כוונות טובות עם התרחשויות מצערות בפיקודו?

בהבנת עלייתו של טדרוס לעמוד בראש ארגון עולמי, חשוב להבין את מקורותיו ואת הבחירות הפוליטיות שלו בשלב מוקדם בחייו.

סיפור מוצא

אתיופיה היא מדינה יפה. אחת הטופוגרפיות המחוספסות ביותר באפריקה, הגבעות המוריקות המתגלגלות, הרמות הציוריות, האגמים העצומים והנילוס הכחול מעניקים לה גיוון גיאוגרפי מסוים ומרחב מיסטי, מהסוואנה השופעת הרטובה ועד הערבות המדבריות.

אחת המדינות האפריקניות היחידות שהתגאתה בכך שאינה מושבתת על ידי מעצמות אירופה (למעט כיבוש קצר של חמש שנים על ידי איטליה לפני מלחמת העולם השנייה), אתיופיה הייתה גם אחת המדינות העצמאיות הראשונות שחתמו על מגילת האומות המאוחדות. בחזית שיתוף הפעולה הפאן-אפריקאי, היא נתנה  תמיכה מוסרית  וחומרית לדה-קולוניזציה של אפריקה. לא מפתיע אם כן שמטה האיחוד האפריקאי יושב באדיס אבבה, עיר הבירה של אתיופיה.

כמו ברוב אפריקה, המדינה מגוונת מאוד מבחינה אתנית, עם הבדלים בעיקר על סיווג לשוני. פסיפס של 100 שפות שניתן לסווג בעיקר לארבע קבוצות, האתניות המרכזיות של המדינה הן אורומו, אמהרה, סומלית וטיגרי, המהווים יותר מ-75 אחוז מהאוכלוסייה.

טדרוס נולד ב-1965 באסמרה, שהפכה לבירת אריתריאה לאחר העצמאות מאתיופיה ב-1991, וגדל באזור טיגרי בצפון אתיופיה.

כטיגריי אתני, הוא הפך לחבר בחזית השחרור העממית של טיגרי (TPLF), תנועה אתנו-לאומית כדי להבטיח מקום לטיגריים במדיניות הלאומית. TPLF נמצא ברובו במושב השלטון (באמצעות חזית משותפת), מאז הפלת משטר שנתפס כאוהד את האתניות האמהרה ב-1991. בראש ובראשונה, הטיגריים , המרכיבים 6% מאוכלוסיית אתיופיה, מחזיקים ברוב הכוח הפוליטי .

האזעקות הציבוריות המוכרות יותר נשמעו ב-2017 כאשר טדרוס, זמן קצר לאחר שמונה לראש ארגון הבריאות העולמי, מינה את רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה המושמץ, כשגריר רצון טוב בארגון הבריאות העולמי . ברור שקודם לכן היה צד-פרו-קוו לטובת בחירות, אפילו התומכים החזקים ביותר של טדרוס נדהמו מהחוצפה של ההחלטה. כמה עובדי ארגון הבריאות העולמי לשעבר ובהווה אמרו בפרטיות שהם נחרדים מ"שיפוטו הגרוע" ו"הטעות החישוב" של טדרוס. מילים אלו הן קריטיות שכן הן מתרחשות בתדירות חוזרת במורשת האפורה שהותיר אחריו האיש בתקופתו המקצועית של יותר משלושת העשורים.

אפליה שיטתית

מעניין לציין שטדרוס התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בהתיישרות עם TPLF, ארגון שמאל קשה שלימים הפך לחלק מהחזית הדמוקרטית המהפכנית העממית האתיופית, קואליציה של מפלגות שמאל ששלטה באתיופיה עד השנה שעברה (TPLF היה מסווג כארגון טרור במאגר הטרור העולמי ). לפי עיתון אתיופי אחד, טדרוס היה רשום כחבר השלישי בחשיבותו בוועדה המתמדת של הלשכה המדינית של TPLF.

כחבר חשוב ב-TPLF, טדרוס הצטרף למשרד הבריאות האתיופי ועלה בסולם הדרגות והפך לשר הבריאות של המדינה בשנת 2005. במהלך כהונתו, שנמשכה עד 2012, הוא זכה לזכותו על העבודה שנעשתה להפחתת שיעורי HIV, חצבת ומלריה .

עם זאת, גם בתקופה זו הופיעו טענות חזקות על כך שה-TPLF עוסק ב"אפליה שיטתית והפרות זכויות אדם" על ידי סירוב שירותי בריאות חירום לקבוצה האתנית אמהרה בגלל השתייכותם למפלגת האופוזיציה. בשנת 2010, ארגון Human Rights Watch כתב דו"ח על אופן הסיוע בצורת מזון ודשן נמנע מכפריים מקומיים באמהרה.

ראיונות של קבוצת משקיפים ב-2009 עם מספר אנשים בשלושה אזורים באתיופיה הניבו דיכוי נרחב של התנגדות פוליטית על ידי התניית גישה לתוכניות ממשלתיות חיוניות בנושאי מזון ובריאות. הדו"ח שהוציא ארגון Human Rights Watch היה חריף לגבי האופן שבו ממשלתו של טדרוס השתמשה במשאבים ובסיוע הנתמכים על ידי תורמים ככלי לגיבוש כוח.

בהתחשב בקיעים האתניים החזקים בין האתניות הטיגריי והאמארה, ההאשמות הללו החלו לצבור אמינות עוד יותר מאחר ששיעורי הילודה נרשמו כנמוכים משמעותית באזור אמהרה בהשוואה לאזורים אחרים ושני מיליון בני אמהרה "נעלמו" ממפקד האוכלוסין שלאחר מכן .

כמו כן, בזמן שטדרוס עזב את תפקידו כשר הבריאות, אזור אמהרה היה בעל ביצועים נמוכים חמורים במדדים בריאותיים בהשוואה לאזור טיגרי. הכיסוי הבריאותי (יחס רופא לאוכלוסיה) היה פי 5 בנפרד בשני האזורים ותמותת תינוקות הייתה שונה בתכלית.

אם הזמנים לא היו כל כך קודרים, זה היה מגוחך לחשוב שפוליטיקאי קריירה, עם האשמות על אפליה באספקת בריאות לבני ארצו, ימשיך להוביל את ארגון הבריאות העולמי, שבו אוניברסליות ושוויון בשירותי הבריאות מעוגנים כעקרונות ליבה .

מכסה על מגיפה

כאשר עוברים על קורות החיים של טדרוס, מסמך שנערך בקפידה לקראת הצעתו לתפקיד מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, מעניין לציין שיש אזכור נמהר באופן מחשיד לתקופתו כשר הבריאות של אתיופיה – שבע שנות המפתח של הקריירה המקצועית שלו. כשר בריאות והכשיר העיקרי להגשתו. עם זאת, שבע השנים הללו מתמצות לשלוש נקודות שמעניקות קצת יותר מאזכור חולף.

אמנם יש קרדיט ראוי להרחבת תשתית הבריאות (אם כי סלקטיבית גיאוגרפית), והעבודה על הפחתת תמותת HIV וממלריה, יש השמטה מוזרה של מגפת הכולרה ברזומה שלו.

אם חפירה קצת יותר לעומק, ניכר שטדרוס היה במסע לשכתב את עברו המפוקפק בהיבט הזה. שלוש התפרצויות כולרה הרות אסון התרחשו באתיופיה (2006, 2009, 2011) תחת השגחה זו כשר הבריאות. התגובה תחת טדרוס הייתה קודם כל להטריסט מחדש את ההתפרצות למשהו פחות מזיק. אז כולרה סווגה לפתע – ובטעות – כשילשול מימי חריף (AWD) בהתפרצויות באתיופיה .

AWD הוא מצב שעלול להיות קטלני הנגרם על ידי מים נגועים בחיידק ה-Vibrio כולרה. בכל מקום אחר בעולם קוראים לזה פשוט כולרה. אבל לא באתיופיה, שם ארגונים הומניטריים בינלאומיים הודו באופן פרטי שהם הורשו לקרוא לזה AWD בלבד ואינם מורשים לפרסם את מספר האנשים שנפגעו.

טדרוס היה כנראה מודאג מההשפעה הבינלאומית אם יגיעו חדשות על התפרצות כולרה משמעותית, למרות שהמחלה אינה יוצאת דופן במזרח אפריקה.

אבל חיידקי כולרה נמצאו בדגימות שנבדקו על ידי מומחים חיצוניים. ברגע שהחלו להופיע שלשולים קשים במדינות שכנות, זוהתה הסיבה ככולרה.

סומליה, הגובלת באתיופיה, נאבקה בהתפרצות קשה וחיסון נפרס. עם זאת, לא ניתן היה לשחרר את החיסון לאתיופיה מבלי שהממשלה תאשר כי מדובר בכולרה.

לא רק שהייתה טענה חזקה שטדרוס מכסה שלוש מגפות כולרה בארצו ובכך סיכן את המדינות הסובבות אותו, הוא כביכול עשה זאת רק כדי למנוע מבוכה בינלאומית. הטרמינולוגיה השפיעה על השאלה אם ארגוני בריאות חיצוניים יערכו משאבים כדי להילחם בהתפרצות של החיידקים הקטלניים.

קבוצה של רופאים אמריקאים כתבו לטדרוס ב-2017 ואמרו, "השתיקה שלך לגבי מה שהיא בבירור מגיפת כולרה מסיבית בסודן מדי יום הופכת לנתונה יותר". "ההיסטוריה הבלתי נמנעת שתיכתב על מגיפת הכולרה הזו בוודאי תטיל אותך באור לא סלחן", הם כתבו, והוסיפו כי טדרוס היה "שותף מלא לסבל ולמוות הנוראים שממשיך להתפשט במזרח אפריקה".

נשמע מוכר?

קישור לכתבה במקור