תיקונים בתקנות הבריאות העולמיות ((IHR של ארגון הבריאות העולמי

בסוף מאי 24 התקיים הכנס השנתי של ארגון הבריאות העולמי. אחרי חודשים של ניסוח גרסאות והסכמות בקבוצת עבודה בינלאומית התגבש נוסח סופי לשינוי תקנות הבריאות העולמיות . 

הנוסח הסופי הוצג במליאה, בדקות האחרונות של הכנס, מבלי שהוצג למדינות לפני כן ואושר בקונצנזוס של כל המדינות החברות בארגון. ***
מיום ההכרזה, לכל מדינה יש 10 חודשים להסתייג מהתיקונים ולהגיש התנגדויות. במידה ואין התנגדות, התקנות חלות על המדינה.

גורמים אזרחיים מכל העולם פעלו ליידע את נציגי הציבור והאזרחים בסעיפים הבעייתיים שעלולים לפגוע בריבונות המדינה, בחירויות הפרט וביכולת התפקוד התקין של מדינות דמוקרטיות.

מתוך 300 תיקונים שנעשו להלן מספר סעיפים בעייתיים שהתקבלו ונכון לעכשיו מדינת ישראל לא הגישה התנגדות או הסתייגות (מספר הסעיף בסוגרים):

א. הוגדר סוג חדש של מצב חירום בזמן מגפה –  ״pandemic emergency" שאיננו דורש קיום של מצב חירום אמיתי. מספיק שיתקיים רק חשש מפני מצב כזה. ההחלטה על מצב זה יכולה להיעשות גם במקרים בהם אין מספיק מידע בנוגע לאופי האירוע, אלא רק על בסיס הערכה של סיכון להתפשטות, עומס יתר על מערכת הבריאות, החברה והכלכלה (1). 

ב. התקנות קובעות חובת דיווח תוך 24 שעות וחובת התייעצות (6,8). מנכ"ל הארגון הוא בעל הסמכות והמכריע האם להכריז על מצב חירום בעל חשיבות עולמית (PHEIC) או מצב חירום מגפה (pandemic). ג. למנכ"ל הארגון שמורה הסמכות להכריז על סיומו של מצב החירום (12) והוא רשאי לעשות זאת על בסיס דיווחים שלא ברורים מקורם ומידת אמינותם ומבלי לקיים דיון בין המדינות. 

ג. במקרה של מגיפה, ארגון הבריאות העולמי הוא שיהיה אחראי לתאם את שיתופי הפעולה בין המדינות וימליץ על אופן הפעולה הנדרשת (13). בכך מתערב הארגון בסדרי עדיפויות חקיקתיים ותקציביים. 

ד. במידה והמדינה מסרבת לשתף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי כאשר יש חשש למגיפה, הארגון נוטל לעצמו את הרשות לדווח למדינות האחרות על האירוע הבריאותי באותה מדינה. כך נוצר מצב שעלול להעמיד את המדינה ה"סרבנית" בסכנת סנקציות מצד שאר המדינות (10). 

ה. ההמלצות שרשאי הארגון להעביר למדינות כוללות הפרות של זכויות אדם: סקירת היסטוריית נסיעות, סקירת הוכחות לבדיקות רפואיות, דרישת בדיקות רפואיות, סקירת הוכחות לחיסון או טיפול מונע אחר, מעצר לצורך השגחה, בידוד וכפיית טיפול לאנשים חשודים בהדבקות, לקיים מעקב ולסרב הכנסת אנשים עם חשד שנדבקו ולהיפך, לסרב להכנסת אנשים בריאים למדינות חשודות במצב ״מגיפה״, לכפות בדיקות ביציאה ממדינה או הגבלות על אנשים מאזורים חשודים, בדיקות של מטענים, מכולות, משלוחים, סחורות וחבילות דואר כדי להסיר חשש לזיהום שיתפשט. במידת הצורך לסרב לאפשר מעבר או להשמיד (במידה ונגוע או רק חשוד) (18). זהו סעיף קיים בתקנות מ-2005. התיקון מחדד את ההיתר להפר זכויות אדם בסיסיות בלי דיון ציבורי ומבלי שהאזרחים יתנו הסכמתם לכך. 

ו. התקנות החדשות מחייבות את המדינות החברות להקים מנגנון ספציפי לפיתוח "מוכנות למגיפות" (5)  

ז. המדינות מחוייבות להקצות משאבים להקמת רשות לאומית שתהווה חוליה מקשרת בין ארגון הבריאות העולמי למדינה, בכדי להבטיח יישום תקנות אלו וכן להתאים את הסדרי החקיקה והרגולציה כדי להבטיח את פעולת הרשות הלאומית (1,4) 

ח. המדינות מחוייבות לפתח אמצעים למעקב אחרי אזרחים, אמצעים לשליטה באזרחים (בתואנה של מחלה) ואמצעים להגבלת חופש הביטוי של אזרחים בתואנה של "מיס/דיסאינפורמציה״ (נספח 1)

ט. האמצעים הרפואיים לטיפול במגפות יהיו כפופים לאישור ארגון הבריאות העולמי. מדינות לא תהיינה רשאיות למצוא אמצעים להתמודדות עם מחלות באופן עצמאי (נספח 6)

י.. הוקם מנגנון תיאום פיננסי ליישום התקנות המדגיש העברת משאבים למדינות מתפתחות (סעיף 44). הוגדר מערך של חלוקת משאבים המבוסס על עקרון שוויוניות (Equity) סובייקטיבי. עיקרון הסולידריות והשיוויוניות בא על חשבון כיבוד זכויות האדם הבסיסיות (3)

י"א. הוקמה ועדת מדינות ליישום תקנות הבריאות העולמיות, האמורה לקבוע לעצמה נהלים, למנות תתי ועדות, לקבוע את הכללים לניהול המנגנון הפיננסי החדש והסדרים לשיתוף פעולה בין המנגנון לארגונים בינ״ל אחרים (מאפשר לארגון הבריאות העולמי לעגן כללי פרוצדורה חדשים בלי ביקורת או בקרה) (54bis)

*** לפי כללי ארגון הבריאות העולמי (סעיף 55.2 בתקנות) היה על קבוצת העבודה להציג למדינות החברות את השינויים ארבעה חודשים לפני הכנס השנתי (סוף ינואר 2024). ההכרזה על גיבוש הנוסח הסופי הוצגה למדינות בשעה האחרונה של הכנס, ללא הצגה מוקדמת של הנוסח למדינות, והנוסח הזה הועבר מייד להצבעה שלא התקיימה, בניגוד לתקנות הארגון. במקום זאת, הוכרזה הסכמה בקונצנזוס (לכאורה, שכן, מיד לאחר ההכרזה היו מדינות שהביעו התנגדויות והסתייגויות). ההליך הלא תקין מעלה חשד שיש כאן ניסיון לעשות מחטף שאינו לטובת המדינות החברות ואזרחי העולם. הארגון מבקש לנכס לעצמו סמכויות מעבר לארגון מייעץ ופרוצדורלי. הוא מפר את הכללים של עצמו ומבקש לעצמו סמכויות להכרזה על מצב חירום עולמי, בתיאום בין המדינות והשפעה בלעדית על אילו מוצרי בריאות יהיו בשימוש (בדיקות/חיסונים וכו׳) וסמכות לבקר לפקח ולהגביל תנועה החופשית בין מדינות (אנשים וסחורות).