מה קורה כאשר ארגון שנוסד במטרה לשתף ידע בין מדינות ולקבוע המלצות לשעת חירום, מתחיל לקדם מערכות דיגיטליות שישפיעו על התנועה שלנו במרחב, מושפע ממדינות כמו צפון קוריאה ומשנה הגדרות יסוד.
יאן יקיאלק|9 ביולי 2023
בשנים האחרונות עולות שאלות לגבי אמינותו של ארגון הבריאות העולמי (WHO). מצד אחד המלצותיו מאומצות בלי היסוס על ידי הממסד הרפואי, על ידי ממשלות ועל ידי גופי התקשורת והרשתות החברתיות הרואים בו אוטוריטה. ומצד שני תדמיתו בקרב הציבור הרחב הולכת ומתערערת, והאמון בו דועך.
זה התחיל כאשר הארגון פרסם מידע מטעה בשלבים המוקדמים של המגפה: בציוץ מה-14 בינואר 2020 דיווח הארגון למדינות העולם ולאזרחיהן כי אין מה לחשוש: "חקירות ראשוניות שנערכו על ידי הרשויות הסיניות, לא מצאו ראיות ברורות לכך שיש העברה מאדם לאדם של נגיף הקורונה שזוהה בווהאן, סין"[1]. פרסום שעיכב את סגירת השמים מסין למערב.
שבועות ספורים אחר כך, יוטיוב, גוגל, פייסבוק וויקיפדיה אימצו את הארגון כבר-סמכא שאין לערער עליו – כל דעה או עובדה שסתרה את הנרטיב הרשמי שהכתיב ארגון הבריאות העולמי בנושא הקורונה צונזרה. ד"ר תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, הודה: "עבדנו עם שותפים רבים כדי לספק [להם] מידע מדויק ולהילחם ב-Infodemic (אפידמיית המידע)"[2]. הוא הוסיף שהמטרה הייתה "להתמודד עם מיתוסים ומידע מוטעה"[3].
יוטיוב לבדה הסירה בשנה הראשונה למגפה (החל מפברואר 2020) יותר מ-800 אלף סרטונים שסתרו את הנרטיב של ארגון הבריאות העולמי[4]. "כל מה שיהיה מנוגד להמלצות ארגון הבריאות העולמי הוא הפרה של המדיניות שלנו", אמרה סוזן ווצ'יסקי, מנכ"לית יוטיוב עד 2023[5]. זאת על אף שעובדות רבות שצונזרו התבררו בדיעבד כנכונות, כפי שהודה מנכ"ל "מטא", מארק צוקרברג. "למרבה הצער, אני חושב שבממסד החליטו על מספר עובדות וביקשו לצנזר שלל דברים שבדיעבד התבררו כנתונים לוויכוח או נכונים", אמר ביוני האחרון[6].
מהלך נוסף שנוי במחלוקת נעשה בסוף מאי האחרון, כאשר ארגון הבריאות העולמי צירף את צפון קוריאה לוועד המנהל שלו. בכך הוא העניק למדינה הדיקטטורית, המרעיבה את תושביה ומאיימת להשמיד בגרעין את העולם המערבי, תפקיד מוביל לצד מדינות נוספות.
"משמעות הדבר היא שאחד המשטרים הנוראיים ביותר בעולם הוא כעת חלק מקבוצה הקובעת ואוכפת את הסטנדרטים והנורמות לשירותי הבריאות בעולם", הגיב הלל נוייר (Hillel Neuer), מנכ"ל UN Watch, ארגון זכויות אדם לא ממשלתי שמושבו בז'נבה. "מושב בוועד המנהל מאפשר לצפון קוריאה להצביע על מינוי ששת הדירקטורים האזוריים של ארגון הבריאות העולמי, ואולי להשפיע גם על המועמד שיחליף בסופו של דבר את תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, ראש ארגון הבריאות העולמי, שכעת מכהן בקדנציה האחרונה שלו"[7].
כל זאת בעת שטייוואן – הנחשבת לסיפור הצלחה עולמי במלחמה בנגיף הקורונה – אינה מורשית להשתתף באספת ארגון הבריאות העולמי עקב לחצים שהמפלגה הקומוניסטית הסינית מפעילה על הארגון[8]. עיתונאים טייוואנים אפילו אינם מורשים להיכנס לבניין האספה כדי לסקר את מה שקורה בה[9].
ביום בו צורפה צפון קוריאה לוועד המנהל, החליטה האספה השנתית של ארגון הבריאות העולמי גם לגנות את ישראל, בגין הפרה, לכאורה, של זכויות הבריאות של הפלסטינים ושל האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן. "בסדר היום [של האספה] לא התקבלה החלטה לגבי אף מדינה אחרת, סכסוך, מלחמת אזרחים או מבוי סתום פוליטי", הוסיף נוייר. "שום דבר לא נאמר על סוריה, שבה בתי חולים ותשתיות רפואיות אחרות מופצצות בכוונה על ידי כוחות סוריים ורוסיים; שום דבר לא נאמר על אפגניסטן שבה השתלטות הטליבאן הובילה לקריסת מערכות בריאות בסיסיות; ושום דבר לא נאמר על אתיופיה שבה יותר מ-5 מיליון בני אדם באזור תיגראי זקוקים לתמיכה הומניטרית, כולל טיפול רפואי, בגלל הסכסוך שם".
ימים ספורים אחר כך הודיע ארגון הבריאות העולמי על אימוץ מערכת "התו הירוק" הדיגיטלית של האיחוד האירופי, שפותחה כדי למנוע מאנשים שלא חוסנו להיכנס למקומות ציבוריים מסוימים, ולאפשר לאנשים שכן חוסנו לנוע בחופשיות. הארגון הודיע ב-5 ביוני השנה כי המערכת הדיגיטלית תהיה חלק מ"רשת גלובלית" חדשה של אישורי בריאות דיגיטליים שיופעלו על ידו, המכונה "רשת בריאות דיגיטלית לאישורים" (GDHCN – Global Digital Health Certification Network).
מטרת הארגון תהיה לחבר כמה שיותר מדינות למערכת הדיגיטלית שלו, שתעקוב אחרי הסטטוס החיסוני או הבריאותי של אזרחים הנעים ממדינה למדינה, ותמנע "איומים בריאותיים מתמשכים ועתידיים, כולל מגפות"[10]. בדומה למודל הסיני, כאשר אנשים ינועו ממקום למקום הם יגיעו לנקודת ביקורת בה יצטרכו להראות את "תעודת הבריאות הדיגיטלית" שבטלפון הנייד שלהם, ורק אז יותר להם להיכנס או שיוטלו עליהם מגבלות.
"דובר על משהו כזה הרבה לפני הקורונה", אמר לנו העיתונאי ניק קורביסלי (Corbishley), שחיבר ספר בנושא תעודות בריאות דיגיטליות כאלה[11]. מה שנחשב עד לאחרונה כתיאוריית קונספירציה, לדבריו, קורם כעת עור וגידים. "כל זה נעשה מאחורי הקלעים. זה לא שהם מסתירים את זה, אלא שאין לזה מספיק סיקור בתקשורת המיינסטרים, ולכן רבים אינם מודעים לכך. מטרת ארגון הבריאות העולמי היא לדחוף את מדינות העולם ליצור חברה של 'מחסומים דיגיטליים' בה לאן שתרצה ללכת תצטרך להראות את הטלפון הנייד שלך, את תעודת הזהות הבריאותית שלך. אפילו אם זה רק כדי להיכנס לסופרמרקט או לחנות". קורביסלי מכנה זאת "גולאג דיגיטלי".
מנקודת מבטו של קורביסלי מדובר ברעיון שנוי במחלוקת, בעוד שמנקודת מבטן של מדינות ה-G20, המייצגות את 20 הכלכלות הגדולות בעולם, מדובר בצעד מבורך. בהצהרה משותפת שפרסמו בסיום פסגת ה-G20, בנובמבר 2022, הן קראו להקמת "רשתות בריאות דיגיטליות גלובליות" ולפיתוח "תקנים טכניים ושיטות אימות משותפות" שיקלו על המעבר של נוסעים מארץ לארץ, "כולל הוכחת סטטוס חיסוני"[12]. שר הבריאות של אינדונזיה, באדי גונאדי סדיקין, אמר במהלך אחד הפאנלים בפסגת ה-G20: "אם חוסנתם או נבדקתם כראוי, תוכלו להסתובב. […] נעביר את זה (את רעיון התעודה הדיגיטלית) באספת הבריאות העולמית הבאה"[13].
כוח ריכוזי מוגבר
מי שצפה בכל ההתרחשויות האלה מהצד היה ד"ר דיוויד בל, בכיר לשעבר בארגון הבריאות העולמי, שהיה אחראי לתיאום האבחון של מחלת המלריה באזורים מרוחקים בעולם. "ברור לכולם שארגון הבריאות העולמי אינו מתיימר להיות מעוז של דמוקרטיה וזכויות אדם", הוא אומר לי בריאיון ומזכיר ש"מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי היה בעבר שר בממשלה דיקטטורית (באתיופיה) המואשמת בהפרות זכויות אדם. והיו"ר המשותף של קבוצת העבודה האחראית על תקנות הבריאות הבין-לאומיות (WGIHR), המגיע מערב הסעודית, הצהיר במהלך האספה האחרונה כי מגבלות על זכויות אדם הן דבר ראוי, אם ארגון הבריאות העולמי חושב שהן נחוצות, כמו בעת מגפה"[14].
אבל עד לאחרונה לכל זה לא הייתה השפעה רבה, כיוון שארגון הבריאות העולמי נתפס כגוף המפיק המלצות לא מחייבות או קווים מנחים בלבד, מסביר בל: "ארגון הבריאות העולמי נוסד כדי לשתף בידע ובתובנות את המדינות החברות בו ולקבוע המלצות כיצד יש לפעול במקרי חירום. עד היום פעל ארגון הבריאות העולמי על פי תקנות שפותחו ב-2005 ("תקנות הבריאות הבין-לאומיות" – IHR). מטרתן הייתה לקבוע כללים גלובליים אחידים שיאפשרו תגובה עולמית מתואמת להתפשטות מחלות ברחבי העולם, כולל בצפון קוריאה ובסין. בסך הכול התקנות היו הגיוניות – הן חייבו מדינות לדווח על אירועים בריאותיים המתרחשים בתחומן; הן הגדירו מה הקריטריון הקובע שאירוע מסוים מהווה 'מקרה חירום בריאותי ציבורי' המצריך תשומת לב בין-לאומית; והן גם חייבו כל מדינה למנות אדם או קבוצת אנשים שתתקשר ישירות עם ארגון הבריאות העולמי".
אלא שב-2021 החליט ארגון הבריאות העולמי לשנות את התקנות. "אחרי כמה טיוטות של שינויים (התהליך צפוי להסתיים ב-2024, י"י), ברור כעת כי מטרת הארגון לרכז יותר כוח בידיו על חשבון כוחן של המדינות הריבוניות. זה כבר בעייתי", אומר בל. "אם השינויים בתקנות יאושרו, הארגון הזה, המנוהל על ידי שילוב של משטרים דיקטטוריים, פקידים מערביים וארגונים התורמים לו כספים, יוכל לומר למדינות העולם מה מותר לכתוב ברשתות החברתיות ובוויקיפדיה; הוא יוכל לקדם ביתר שאת מערכות דיגיטליות שישפיעו על התנועה שלנו במרחב; ולהכתיב למדינות מתי אזרחיהן צריכים להיבדק או להיכנס לסגר; תהיה שורה ארוכה של הנחיות שהמנכ"ל יכתיב, ומדינות העולם יצטרכו להתיישר על פיהן".
ראיינתי את ד"ר בל בפעם הראשונה לפני שנה, כאשר נודע לראשונה על השינויים המתוכננים בתקנות. כעת, בפגישתנו השנייה, הוא אומר לי שבוצעו שינויים בנוסח התיקונים, אך מרבית התיקונים נותרו על כנם, ואף נוספו משפטים שנועדו לחזק אותם.
תן לי דוגמה.
"לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי רוצה להיתפס כסמכות הנמצאת מעל מדינות, ולכן אם עד היום היה כתוב בסעיף 1 בתקנות: 'ההמלצות הן עצה לא מחייבת', כעת נמחקו המילים 'לא מחייבת'; סעיף 4 בתקנות מציין כי כל מדינה צריכה להקים ישות שתפקידה להבטיח שתקנות ארגון הבריאות העולמי מיושמות; סעיף 7 בתקנות מציין כי ארגון הבריאות העולמי יחזק את יכולתו להתנגד למיס-אינפורמציה ודיסאינפורמציה, כלומר תהיה לו הסמכות להגדיר מה נחשב כ'מידע מוטעה' או 'דיסאינפורמציה', וככל הנראה לדרוש מהממשלות להתערב כדי להפסיק להפיץ מידע כזה.
"זה ממשיך. בסעיף 12 בתקנות כתוב שלארגון הבריאות העולמי יש כעת הכוח לקבוע באופן חד-צדדי שאירוע במדינה מסוימת הוא מצב חירום בין-לאומי, גם אם המדינה בה זה קורה אינה מסכימה, ויש לו גם הסמכות להחליט לבד מתי מסתיים מצב החירום; ובסעיף 13 כתוב כי למנכ"ל ארגון הבריאות העולמי יש הכוח להורות לממשלות להגביר את הייצור של 'מוצרי בריאות' – חיסונים או תרופות, למשל – ולהעביר אותם לארגון הבריאות העולמי או למדינות אחרות. במקרים מסוימים ארגון הבריאות העולמי אף יכול להורות לממשלות להעביר למדינות זרות את זכויות הקניין הרוחני של מוצרי הבריאות שפיתחו, כדי שהמדינות הזרות יוכלו לפתח אותם גם כן, בשם ההקצאה השווה (עם זאת, ד"ר בל מעריך כי בסופו של דבר יתקנו או ימחקו את התיקון הספציפי הזה, י"י).
"השורה התחתונה היא שלארגון הבריאות העולמי ניתנת השפעה וכוח ריכוזי מוגבר להחליט על כל מדינות העולם. תדמיין שיום אחד יחליט ארגון הבריאות העולמי שבמדינה מסוימת קיים איום להתפרצות מגפה. עקב כך יוכלו כל מדינות העולם לבטל את הטיסות היוצאות למדינה והיא תיכנס לסגר. רק כי איזה בירוקרט בארגון הבריאות העולמי החליט. במדינות רבות סגירת גבולות הורגת אנשים, מפריעה לשרשראות האספקה והורסת את התיירות[15].
"למעשה ההגדרה הקובעת מה היא התפרצות 'מגפה' מעורפלת למדי היום. ההגדרה מדברת על התפשטות רחבה של פתוגן, נגיף או חיידק. לפי ההגדרה ההתפשטות אינה חייבת להרוג אנשים כדי להיחשב כמגפה. היא אינה חייבת להיות חמורה, אלא רק התפשטות נרחבת. על פי התיקונים המוצעים, לא צריכים אפילו שתהיה מגפה – מספיק שיהיה איום של מגפה פוטנציאלית כדי שיוכרז מצב חירום. מספיק שיהיה איזה נגיף חדש כדי שיראו בו איום. תיאורטית, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי יוכל להשתמש בזה כדי לכפות סגרים באזורים מסוימים, לגרום להפרעה למסחר וכו'. בקיצור, לגרום נזק. ואם מדינה כלשהי תקום ותתנגד, אפשר יהיה לבודד אותה ולגרום נזק עצום לכלכלה שלה בניגוד לרצונה. מדינות חזקות התומכות בהמלצה עלולות להפעיל נגדה סנקציות. כך ינטרלו את הכוח הריבוני שלה, שהוא כוחם של האזרחים במדינה להחליט בעצמם".
לא כולם מסכימים איתך. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי אמר שזה לא המצב – הריבונות תישאר בידי המדינות, ולא תועבר בשום מצב.
"נכון. אבל זו הסחת דעת. השינויים המוצעים יעניקו לארגון הבריאות העולמי יותר כוח, ולמדינות פחות. למעשה כבר עתה, עוד לפני שהתקנות אושרו, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי לוקח לעצמו יותר כוח. ביולי 2022 הוא הכריז כי התפרצות 'אבעבועות הקוף' היא מצב חירום בריאותי בין-לאומי (בעגה מקצועית – PHEIC) בניגוד לעצת ועדת החירום שלו, ולאחר שהופיעו רק חמישה מקרי מוות ברחבי העולם[16].
"קשה לנו לקבל את זה כי החברה שלנו במערב בנויה על מתן אמון במוסדות, בעליונות שלהם ובטוב שלהם. אנו תופסים את עצמנו כדמוקרטים, כשוחרי חופש התומכים בבריאות הציבור. קשה לנו להאמין שהמוסדות המהימנים שהערצנו כל חיינו יעשו דבר כזה. זה קשה במיוחד כאשר כלי התקשורת אומרים לנו שמי שחושב כך מקדם תיאוריות קונספירציה.
"אבל תהליך התיקונים שמבוצעים בארגון הבריאות העולמי שקוף יחסית. אין שם שום קונספירציה. התיקונים מוצעים על ידי בירוקרטים ברחבי העולם ונאספים באתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי".
האם לארגון הבריאות העולמי בכלל יש דרך לאכוף את התקנות האלה?
"לארגון הבריאות העולמי אין כוח שיטור שיכול לאכוף את התקנות, אבל יש לו שני מממנים גדולים – הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית – הנמצאים על הסיפון ושולטים בחלק גדול מהכספים שמספק הארגון למדינות השונות. זה אמצעי לחץ שניתן להפעיל כדי לגרום למדינות להתיישר על פי התקנות. נוסף על כך, הקונגרס האמריקני העביר בשנה שעברה חוק (National Defense Authorization Act) הקובע שארה"ב צריכה לעבוד יחד עם ארגון הבריאות העולמי, בהתאם לתקנות הארגון, ואף לפנות למדינות שאינן מצייתות לתקנות כדי שאלה יקימו מנגנונים שיאפשרו להן לשתף פעולה עם תקנות ארגון הבריאות העולמי"[17].
אני מבין ששינוי נוסף בתקנות קשור בהגדרה של זכויות אדם. תסביר על זה.
"נכון. הארגון מנסה לשנות בתקנות את הבסיס שעליו הוא מושתת – זכויות אדם בין-לאומיות. 'ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם' – מסמך היסוד של הקהילה הבין-לאומית בנושא זכויות האדם והאזרח, מבוסס על התפיסה שכל בני האדם נולדים עם זכויות שוות ובלתי ניתנות לביטול, שהושגו מעצם היוולדם. המסמך הזה שאומץ על ידי האו"ם ב-1948 נועד לקודד את הרעיון הזה וכך למנוע חזרה לשלטון טוטליטרי. בסעיף 7 של המסמך כתוב כי 'כולם שווים בפני החוק וזכאים ללא כל אפליה להגנה שווה של החוק'. הסכמים בין-לאומיים, כולל תקנות ארגון הבריאות העולמי, מבוססים על זה.
"אבל כעת הם מנסים לשנות זאת. ארגון הבריאות העולמי מציע למחוק את המילים 'יישום הרגולציות האלה ייעשה תוך הוקרה מלאה לכבוד, לזכויות האדם ולחירויות הבסיסיות של אנשים', ולהחליף את זה ב'יישום הרגולציות האלה יתבסס על העקרונות שוויון, הכלה, קוהרנטיות' – מושגים מעורפלים המגיעים מפרוגרסיביזם".
השאלה למה הם מתכוונים כשהם משתמשים במילה "שוויון" – לשוויון בפני החוק? לשוויון בתוצאות?
"למשהו שונה. ארגון הבריאות העולמי מאמץ בימים אלה רעיון הנקרא 'בריאות אחת' (One Health). לפני כמה עשורים הומצא הביטוי 'בריאות אחת' כדי לדבר על גישה הוליסטית בבריאות הציבור. גישה שלוקחת בחשבון לא רק בני אדם, אלא גם את החיות והסביבה. לדוגמה, ניתן למנוע מהמחלה 'שחפת הבקר' לפגוע בבני אדם אם מנהלים את ההתפשטות שלה בבקר. וידוע שבחלקים רבים של העולם כמות הגשמים תלויה במה שקורה לאדמה ולמים במדינות רחוקות. לכן אם נטפל נכון באדמה במקום אחד, תוכל להיות לכך השפעה על מי הגשמים במקום אחר, ועקב כך על היבולים ועל השגשוג שלנו.
"זה הגיוני, ואין עם זה בעיה. אלא שכעת ארגון הבריאות העולמי משנה גם את זה. מאמר מערכת בכתב העת היוקרתי 'לנסט' (The Lancet), שנוסד ב-1823 ומשמש מאז כמקור ידע חשוב לאנשי רפואה, הסביר למה הכוונה בביטוי 'בריאות אחת' שמאמץ כעת ארגון הבריאות העולמי. על פי לנסט: 'הגישות המודרניות לבריאות האדם נוקטות בהשקפה אנתרופוצנטרית גרידא – שהאדם הוא מרכז הטיפול והדאגה הרפואית. בריאות אחת [משנה זאת כאשר היא] מעמידה אותנו במערכת יחסים מקושרת ותלויה הדדית עם בעלי חיים ועם הסביבה. ההשלכות של סוג החשיבה הזה מובילות לשינוי עדין אך מהפכני למדי בפרספקטיבה: כל החיים שווים, ויש לדאוג להם באופן שווה'"[18].
כלומר, מתקיים שוויון בקרב בני אדם, בעלי חיים וצמחים.
"נכון. זה אומר שבני אדם הם רק אחד מִני יצורים שווים רבים, שגם להם זכויות. ניקח דוגמה קיצונית כדי להמחיש את העניין – תדמיין שבעתיד, אם תתרחש מגפה וייאלצו לבחור בין בתך לבין חולדה, הבחירה תיעשה על פי עיקרון תועלתני – ישקלו את ההסתברות להישרדות של כל אחת מהן, או שישקלו איזו מהן עלולה להזיק לפחות צורות חיים לאחר שתוצל.
"זו תפיסה שמנטרלת כל היררכיה, כפי שהיה מקובל כמעט בכל התרבויות בהיסטוריה. אם היהדות ודתות אחרות טוענות שהטבע הוא עבודתו של אלוהים, ושלבני האדם יש ריבונות על בעלי החיים, אך גם החובה לטפח את העולם שאלוהים ברא, ארגון הבריאות העולמי מנסה כעת לבטל זאת. מבחינתו, ניהול אירוע בטיחות בכביש המהיר יצטרך להביא בחשבון את מצבן של עז או ארנבת פצועות, מול מצבו של אדם פצוע, ולא להפלות על בסיס מין.
"אם ניקח דוגמה פחות קיצונית, אפשר לומר שתפיסת העולם השוויונית הזו גורסת כי מה שחשוב לקדש הם 'החיים', ולא 'החיים האנושיים'. על פי התפיסה הזו, אם אוכלוסיות אנושיות מתרבות הובילו מינים אחרים להכחדה (ד"ר בל מביא כדוגמה את הקטנת אוכלוסיית החרקים באירופה, י"י), אם בני אדם הם מזהמים המזיקים לסביבה, ייתכן שיראו בהם בעתיד 'מגפה'. כלומר, הגבלתם עשויה להיות מוצדקת.
"הרעיון של 'בריאות אחת' מקודם כעת באמנה (המכונה +CA) למניעת מגפות של ארגון הבריאות העולמי. זו תוכנית שנועדה לתמוך בבירוקרטיה, במימון ובניהול ולשמש כתשתית לתקנות הבריאות שהזכרנו קודם. האמנה תעלה להצבעה במאי 2024, ודרוש רוב של שני שלישים מהמדינות החברות כדי שהיא תאושר".
מאמר שפורסם בכתב העת המשפיע Nature, בתחילת יוני השנה, טען כי דרושה דווקא שפה בוטה יותר באמנת CA+. הביקורת ב-Nature לא שמה דגש מיוחד על המושג "בריאות אחת" אלא על המושג שוויון באופן כללי. מחברי המאמר טענו כי חייבים להבטיח שבעת מגפה יישמר עיקרון השוויון ולא יופר[19]. אם הגרסה הראשונה של אמנת CA+ (שכונתה Zero draft) קראה למדינות לתמוך למשל בוויתור על זכויות קניין רוחני במהלך מגפות "כדי להאיץ את הייצור של מוצרים כמו חיסונים" ולהבטיח שלכולם תהיה גישה שוויונית אליהם, מציין כתב העת, בגרסה האחרונה של האמנה "פחות ברור כיצד יושג שוויון".
לסיכום, אומר ד"ר בל, מה שמתחולל כעת בארגון הבריאות העולמי ראוי לתשומת לב עולמית ולתגובה נחושה שתבלום זאת. "דמוקרטיות צריכות להתעלם מהמלצות המגיעות מארגון כזה, אלא אם הן עולות בקנה אחד עם האינטרסים שלהן. ניתן לבלום את שתי הטיוטות – הטיוטה של השינויים בתקנות הבריאות (IHR), והטיוטה של האמנה למניעת מגפות (CA+). מספיק שתקנות הבריאות החדשות לא יקבלו בהצבעה רוב של 50 אחוז מהמדינות החברות, ושתוכנית CA+ לא תקבל תמיכה של שני שלישים, כדי שכל זה ייבלם".
קישור לכתבה במקור – מגזין אפוק – https://epoch.org.il/geopolitics/533088//
.1 | https://twitter.com/WHO/status/1217043229427761152 |
---|---|
.2 | "Infodemic", World Health organization |
.3 | על פי ארגון הבריאות העולמי, "אפידמיית מידע היא מידע רב מדי, הכולל מידע שקרי או מטעה, המופיע בסביבות דיגיטליות ופיזיות" |
.4 | "WHO Director-General's opening remarks at the media briefing on COVID-19 – 8 April 2020", World Health Organization, April 2020 |
.5 | Ashley Gold, "Exclusive: YouTube removed 30,000 videos with COVID misinformation", Axios, March 2021 Overcast, "YouTube CEO Susan Wojcicki on what the online video giant is doing differently during the pandemic", April 2020, https://overcast.fm/+i4aUyd9 |
.6 | צוקרברג: "הממסד ביקש לצנזר פוסטים על הקורונה שבסופו של דבר היו נכונים", מגזין אפוק, יוני 2023 |
.7 | UN Watch, "North Korea Wins Leading Role at World Health Organization", Press Releases, May 2023 |
.8 | Yang and Fu, "China Is Endangering the World's Health by Blocking Taiwan", Newsweek, May 2023 |
.9 | Aldgra Fredly, "Taiwan Shunned From World Health Assembly Amid China’s ‘Political Pressure’", The Epoch Times, May 2023 |
.10 | World Health Organization, "The European Commission and WHO launch landmark digital health initiative to strengthen global health security", June 2023 |
.11 | Nick Corbishley, "Scanned: Why Vaccine Passports and Digital IDs Will Mean the End of Privacy and Personal Freedom", Amazon, 2022 |
.12 | The White House, "G20 Bali Leaders' Declaration", paragraph 23 |
.13 | Tim Hinchliffe, "If you have been vaccinated or tested properly…", twitter, November 2022 |
.14 | Bernie's Tweets, "WHO – Meetings re. seizing your right to medical freedom & imposing lockdowns at will…", twitter, May 2023 |
.15 | World Health Organization, "Article-by-Article Compilation of Proposed Amendments to the International Health Regulations (2005) submitted in accordance with decision WHA75(9)", 2022 |
.16 | World Health Organization, "WHO Director-General declares the ongoing monkeypox outbreak a Public Health Emergency of International Concern", July 2022 |
.17 | National defense authorization act, H. R. 7776, p-960 |
.18 | The Lancet, "One Health: A call for ecological equity", Nature, January 2023 |
.19 | Mariana Lenharo, "Global plan for dealing with next pandemic just got weaker, critics say", June 2023 |