תיקונים בתקנות הבריאות העולמיות (IHR) של ארגון הבריאות העולמי

בסוף מאי 24 התקיים הכנס השנתי של ארגון הבריאות העולמי. אחרי חודשים של ניסוח גרסאות והסכמות בקבוצת עבודה בינלאומית התגבש נוסח סופי לשינוי תקנות הבריאות העולמיות . 

מתוך 300 תיקונים שנעשו להלן מספר סעיפים בעייתיים שהתקבלו ונכון לעכשיו מדינת ישראל לא הגישה התנגדות או הסתייגות (מספר הסעיף בסוגרים)

א. ריבונות 

•  הוגדר סוג חדש של מצב חירום בזמן מגפה – (1)  – מנכ״ל ארגון הבריאות העולמי יכול להכריז על מצב חירום עולמי בשל מגפה על בסיס חשש וחובת דיווחים ראשוניים בלבד. (6,8) ובסמכותו להכריז על סיום מצב החירום (12)
• במקום להיות גוף מייעץ כפי שהיה, ארגון הבריאות העולמי לוקח לעצמו סמכויות על כגורם המתאם שיתופי פעולה בין המדינות ו״המלצות״ על אופן הפעולה הנדרשת. (10)
• במידה והמדינה מסרבת לשתף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי כאשר יש חשש למגיפה, הארגון נוטל לעצמו את הרשות לדווח למדינות האחרות על האירוע הבריאותי באותה מדינה. כך נוצר מצב שעלול להעמיד את המדינה ה"סרבנית" בסכנת סנקציות מצד שאר המדינות  (10)
• המדינות מחוייבות להקצות משאבים להקמת רשות לאומית שתהווה חוליה מקשרת בין ארגון הבריאות העולמי למדינה, בכדי להבטיח יישום תקנות אלו וכן להתאים את הסדרי החקיקה והרגולציה כדי להבטיח את פעולת הרשות הלאומית (1,4) 

ב. הפרת זכויות אדם

• ההמלצות שרשאי הארגון להעביר למדינות כוללות הפרות של זכויות אדם: סקירת היסטוריית נסיעות, סקירת הוכחות לבדיקות רפואיות, דרישת בדיקות רפואיות, סקירת הוכחות לחיסון או טיפול מונע אחר, מעצר לצורך השגחה, בידוד וכפיית טיפול לאנשים חשודים בהדבקות, לקיים מעקב ולסרב הכנסת אנשים עם חשד שנדבקו ולהיפך, לסרב להכנסת אנשים בריאים למדינות חשודות במצב ״מגיפה״, לכפות בדיקות ביציאה ממדינה או הגבלות על אנשים מאזורים חשודים, בדיקות של מטענים, מכולות, משלוחים, סחורות וחבילות דואר כדי להסיר חשש לזיהום שיתפשט. במידת הצורך לסרב לאפשר מעבר או להשמיד (במידה ונגוע או רק חשוד) (18). זהו סעיף קיים בתקנות מ-2005. התיקון מחדד את ההיתר להפר זכויות אדם בסיסיות בלי דיון ציבורי ומבלי שהאזרחים יתנו הסכמתם לכך. 
• המדינות מחוייבות לפתח אמצעים למעקב אחרי אזרחים, אמצעים לשליטה באזרחים (בתואנה של מחלה) ואמצעים להגבלת חופש הביטוי של אזרחים בתואנה של "מיס/דיסאינפורמציה״ (נספח 1)

ג. שליטה של ארגון הבריאות בדרך ההתמודדות עם מצב חירום ״מגיפה״ עולמית

• האמצעים הרפואיים לטיפול במגפות יהיו כפופים לאישור ארגון הבריאות העולמי. מדינות לא תהיינה רשאיות למצוא אמצעים להתמודדות עם מחלות באופן עצמאי (נספח 6)
• ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי כערוץ המתאם בין המדינות ליצרנים, יאפשר להטיל עונש על מדינה שלא משתפת פעולה בכך שלא יאשר שימוש במוצרים המיוצרים באותה מדינה.

ד.  שיוויוניות (Equity)

• עיקרון כיבוד זכויות האדם הבסיסיות מופיע כדי לקדם את עקרון הסולידריות והשיוויוניות (3) (בעקבות לחץ ציבורי חזר למסמך שינויי התקנות המשפט ״תוך כיבוד זכויות אדם״).
• יוקם מנגנון תיאום פיננסי ליישום התקנות המדגיש העברת משאבים (כגון תרופות/חיסונים/ציוד רפואי ועוד) למדינות מתפתחות (סעיף 44). הוגדר מערך של חלוקת משאבים המבוסס על עקרון שוויוניות (Equity) סובייקטיבי. לא ברורים הקריטריונים לחלוקת המשאבים.
• ישראל כמדינה דמוקרטית ומתקדמת במזרח התיכון עלולה להיפגע מדרישה להשוואה בין שכנותיה (13.8)